כל הורה חווה את זה. הדאגה האינסופית לילדים שלנו. זה מתחיל עוד ברחם, החל מבדיקות דם, אולטרה סאונד, מי שפיר והערכת הגדילה.

אחר כך מגיעה הלידה.
למה היא לא בוכה? למה הוא כחול? כמה היא שוקלת? כמה אצבעות יש לה ביד? ספרת?

וזה נמשך לחום הראשון שהילד שלנו מעלה. תחושה קשה של מלחמת גוג ומגוג המתרחשת ממש ברגעים אלה בגוף הקטן של התינוק שלנו. ומי ינצח? החיידק חסר הרחמים או המלאך שלנו?


אני זוכרת את הפעם הראשונה שלבן שלי היה חום גבוה. זה היה בלילה, קמתי לבדוק את החום שלו, והמדחום הראה 40 מעלות. תוך שניות, הרגשתי איך הדם יוצא לי מהגוף ואני נחלשת. עוד הספקתי לקרוא לאבא שלו, שיחזיק אותו לפני שאני מתעלפת ולפני שהתינוק שלי ימצא את עצמו צונח מהשידה לרצפה. כי אז באמת הוא היה בבעיה.

וכך זה ממשיך לאורך כל הגדילה שלהם וההתבגרות.

ואנחנו עושים הכי טוב שאנחנו יכולים.


בכל מה שקשור לנושא התזונה , רבים וטובים מביננו , נוטים לוותר ולתת לילדים מה שהם רוצים . להכין להם סנדביץ מלחם לבן מרוח בשוקולד, כי אם לא אכין לה, היא לא תאכל כלום במשך כל השעות הארוכות בבית הספר להכין כל יום פסטה מקמח לבן, במשך שנה. ולגוון בשניצל .

לוותר על הירקות, כי במילא הם לא יאכלו ולצ'פר אותם בחטיף לבית הספר, כדי שיתפנקו . או יותר נכון, כדי שארגיש טוב עם עצמי, כאמא, כשאדע שהוא בטוח ישמח כשיפתח את התיק.
ובכן, הגיע הזמן לשנות את הגישה הזו , ולהבין שאנחנו בסופו של יום, מזיקים לילדים שלנו.
כל נושא הזנת אם-ילד, ויסלחו לי הגברים , במיוחד אלו שמשקיעים במטבח והחד-הוריים (לפחות פעמיים בשבוע), עם כל המודעות שלנו והידע בנושא, עדיין זהו נושא רגיש ומורכב מאין כמוהו.

אני לא מתיימרת לתת פתרונות בכתבה הזו , מעבר לפתרונות מידיים בנושא הכנת האוכל לבית הספר, אלא בעיקר להעלות את המודעות לנושא הזה , ומציעה שכל אחד ואחת מאתנו יבדוק במה את/ה יכול/ה לשפר את התזונה של המשפחה כולה והילדים בפרט.


אני עצמי , עם כל הידע ברשותי, כושלת לפעמים, ונופלת ברשת ההורמונים האימהיים הרוצים שהילד יאכל, ויהי מה. ערכים תזונתיים? לתת להם מה שביקשו, כדי לרצות את הצד הפולני שאין לי , בעיקר.


הגיע הזמן לשינוי.

הגדילה המואצת של הילדים יוצרת עלייה בדרישה לאנרגיה (קלוריות) ולרכיבי תזונה (פחמימות, חלבונים, שומנים, ויטמינים ומינרלים).

אספקת אנרגיה בכמות מספקת תעשה על ידי צריכה של מגוון מזונות (מכל קבוצות המזון) והקפדה על ארוחות מסודרות המפוזרות לאורך כל היום.

צריכת אנרגיה בלתי מספקת או חוסר ברכיבי תזונה ספציפיים עלולה להוביל להתרוקנות של מאגרי האנרגיה בגוף, לדלדול השרירים, להפרעה בבניית רקמת העצם ולהאטה בהתפתחות המינית.

לעומת זאת, תזונה עתירה בקלוריות ריקות ושומנים קשורה למחלות בבגרות כגון סכרת, השמנה, מחלות לב ומחלות אורתופדיות.

קיימת עלייה בדרישה לחלבון מאחר וקיימת עלייה בכמות הרקמות השונות בגוף, בעיקר רקמת השריר והשינויים ההורמונאליים. חשוב שהתפריט יכלול הן חלבון מהחי (בשר, עוף, דגים, ביצים, מוצרי חלב) והן חלבון מהצומח (קטניות, אגוזים).

לצעד הראשון, אני מזמינה אתכם להשקיע מחשבה ותכנון בהכנת האוכל לארוחת הבוקר בבית ולבית הספר. אפשר ורצוי לשאול את ילדיכם מה הם מעדיפים, תוך מתן שתי אפשרויות לבחירה.

  • השקיעו בלחם מקמח מלא או שיפון. תתפלאו לגלות שמתוך המבחר העצום שיש על המדפים בסופר או במאפיות, קיים הלחם הבריא שהילד שלכם יאהב. אגב, הפיתות העגולות והקטנות מקמח מלא, טעימות מאד ואהובות על ילדים.
  • דאגו שהממרחים יכילו חלבון כגון ביצה, פסטרמה ו שומן מהצומח – טחינה, אבוקדו, מיונז וזיתים.
  • אל תתעצלו ותוסיפו ירקות חתוכים בקופסא קטנה נפרדת, או כחלק מהכריך. גם פה רצוי לגוון ולהוסיף ירקות שונים.
  • תוספת פרי גם היא מומלצת.
  • מבחינת שתייה, רצוי לצייד את ילדכם בבקבוק מים, ולא מיצים או מים ממותקים. הם עשירים בסוכר והקשר בינם לבין פירות או ויטמינים מקרי בהחלט.
  • אפשרויות לכריכים:
  • כריך עם גבינה לבנה 5% + זיתים.
  • כריך עם 2 כפיות מיונז + 2 פרוסות פסטרמה + מלפפון חמוץ.
  • כריך עם כפית מיונז וביצה קשה + עלה חסה.
  • כריך עם חביתה + פרוסות עגבניה.
  • כריך עם חומוס למריחה + מלפפון חמוץ.
  • כריך עם סלט טונה (טונה+מיונז+ביצה קשה) + פרוסת עגבניה.
  • כריך עם טחינה וקורנביף + עלה חסה.