מה קורה לגוף במהלך הצום, האם אנחנו באמת מרזים במהלכו ואיך כדאי להיערך לקראתו? הדיאטנית דנה ארידור שוברת כמה מיתוסים ועוזרת לכם להכין את עצמכם בצורה הכי טובה ליום כיפור

התחלתי לצום ביום כיפור בגיל 12 וכך כל שנה עד גיל 18. אין לי ולמשפחתי זיקה לדת, ובכל זאת, הרגשתי צורך. אני מניחה שהסיבה העיקרית הייתה, להיות חלק מהקדושה באוויר. ללכת לבית הכנסת לאחר הארוחה המפסקת. לראות את מי שהייתי מאוהבת בו אז, מתפלל בבית הכנסת, ללכת אחר כך ל"רב ספקטור" – בית כנסת נוסף שהיווה מקום מפגש לכל האשקלונים, להסתובב ברחובות ובעיקר להרגיש חלק ממשהו. משהו טהור ובלתי מוסבר. התחושה הזו היטשטשה עם השנים, עד שבוקר אחד של יום כיפור התעוררתי והרגשתי צורך עז בקפה, וכבר לא מצאתי סיבה מספיק טובה לא לשתות אותו.

ועדיין, ישנם לא מעט אנשים שצמים מדי שנה ביום כיפור, בלי קשר לדת. הסיבות לכך שונות ומגוונות. יש מי שיצום כי זו מסורת משפחתית, יש את אלו שיעשו זאת מתוך שיקול בריאותי ויש את אלו שבסתר ליבם מאמינים שזו הזדמנות מוצלחת להתחלת דיאטה. כך או כך, לא מעט אנשים מאמינים כי הצום מזכך את הנפש והגוף. קטונתי מלהביע את דעתי בענייני הנפש, אבל בכל הנוגע לבריאות הגוף - ניחשתם נכון. אדבר גם אדבר.

 

מה קורה לגוף במהלך הצום?

הגוף שלנו בנוי ממערכת השלד, מערכת העצבים, הדם והלימפה ורקמת השומן והשריר. בזמן אכילת יתר או רעב, שתי הרקמות היחידות המשתנות הן השומןוהשריר.

לאחר כחצי יום של צום, אספקת הגלוקוז בדם, בכבד ובשרירים נגמרת ומתחיל ייצור של גלוקוז מתרכובות שאינן פחמימות – תוצרי פירוק של שומנים (הנמצאים ברקמת השומן) וחומצות אמינו (שרירים).


לאחר יממה של צום, חומצות האמינו משמשות המקור העיקרי (90%) לייצור הגלוקוז. במילים אחרות, צום יום כיפור פוגע בעיקר במסת השריר. כלומר, כל מי שצם ביום כיפור,מטעמי דיאטה, מוטב כי יזכור, כי ירידה של 2-1 ק"ג במשקל נובעת מפירוק השריר וכי הבטן השטוחה שאיתה קמתם בבוקר לא תישאר כך לאורך זמן, אלא אם כן משכילים למנף את תחושת הרעב (שרובנו שכחנו מהי), לאימוץ הרגלי אכילה נכונים. כלומר, צמצום כמויות האוכל בשגרה.

מבחינה בריאותית, כגון ניקוי רעלים והורדת הסיכון למחלות כרוניות, נמצאו לא מעט מחקרים בשנים האחרונות המצדדים ביתרונות הצום כדרך שבשגרה. עפ"י גישה זו רווחת הדעה כי אמנם הגוף אמור להפריש רעלים על בסיס יומי, דרך הכבד בעיקר, אך רובינו צורכים כמות גבוהה של מזון מתועש הדל ברכיבים תזונתיים חיוניים, דבר המשפיע לרעה על הצטברות פסולת בתאים והיכולת של הגוף לפנות אותה.


הצטברות פסולת זו מאיצה את תהליכי ההזדקנות של הגוף והסיכון לחלות במחלות כרוניות עולה. דעה זו, הרווחת בעיקר בקרב הנטורופתים, מאמינים כי צום קבוע בשילוב תזונה נכונה יכול להוות פתרון הולם לבריאות הגוף והנפש. אני מודה שהגישה הזו מעוררת תהיות וספקות, אך יש לזכור כי הצום לבדו עפ"י גישה זו אינו מספיק.
ואם כבר מאמצים הרגלי אכילה בריאים, הגוף יידע לפרגן לכם בסילוק יעיל של הפסולת.

יש המאמינים כי צום כדרך חיים, למען הגבלה קלורית כללית, התורמת לאריכות חיים. הגבלה קלורית אכן תורמת לבריאות טובה ואריכות חיים, אך הגוף אוהב שגרה ואיזון. ארוחות קטנות המפוזרות על פני שעות היום, יספקו אנרגיה זמינה ומצומצמת ויתרמו לבריאות אף יותר מאשר שינויים קיצוניים בכמויות האוכל.

כפי שאולי כבר הצלחתם לזהות , דעתי המקצועית נתונה לרפואה המערבית.

הרפואה המערבית המודרנית מתנגדת לצום כאקט שגרתי רפואי ומצדדת בהקניית הרגלי אכילה מאוזנים המכילים את כל אבות המזון, הפחתה במזון מתועש ושומני, אכילה רבה של ירקות, פירות וקטניות, שתייה מוגברת של מים ופעילות גופנית.

ולפני סיום, מרגישה אחריות לכל הצמים באשר הם לתת מספר דגשים:

1. חשוב להרוות את הגוף במים, כבר בבוקר הצום. לשתות כוס מים בכל שעה למשל, ולא להעמיס את כל הנוזלים רגע לפני תחילת הצום.

2. צמצמו את שתיית הקפה כשלושה ימים לפני תחילת הצום. גמילה מתונה עשויה לחסוך מכם את כאב הראש בשעת הצום.

3. הקפידו על אכילת פחמימות מורכבות (לחם מלא, קרקרים, אורז וכו') כבר בערב שלפני יום הצום. איכלו אותם בארוחות קטנות מפוזרות עד לארוחה המפסקת.

4. צמצמו בהמלחת האוכל בארוחה המפסקת.

5. איכלו הרבה ירקות ופירות העשירים בסיבים תזונתיים ותורמים לתחושת השובע.

6. זו לא המלצה. איחול לשנה טובה וצום קל.